המעבדה של צביקה ברגמן מציגה: כך וורן באפט הפך 10,000 דולר ל-100 מיליארד – הפילוסופיה, לא הנוסחה

כשחושבים על "משקיע", הדמיון שלנו נוטה לצייר תמונה של זאב צעיר וחסר רחמים מוול סטריט, מוקף במסכים מהבהבים, צורח פקודות קנייה ומכירה לתוך טלפון, ונוהג בפרארי לארוחת צהריים. ואז, ישנו וורן באפט.

האיש, שמכונה "האורקל מאומהה", הוא ההפך הגמור מהקלישאה. הוא חי באותה עיירה שקטה במרכז אמריקה כבר עשרות שנים, עובד באותו משרד צנוע, שותה קוקה-קולה ואוכל ממתקים כאילו חייו תלויים בזה. הוא לא בוהה בגרפים, לא משתמש באלגוריתמים מסובכים, וקורא דוחות שנתיים מודפסים כאילו האינטרנט עדיין לא הומצא.

ובכל זאת, האיש הזה, שנראה יותר כמו סבא חביב מאשר כריש פיננסי, הוא ללא ספק המשקיע המצליח ביותר בהיסטוריה. איך הוא עשה את זה? איך הוא הפך השקעה ראשונית של כמה אלפי דולרים להון אישי של מעל 100 מיליארד דולר?

התשובה, כפי שנפרק אותה כאן במעבדה, אינה טמונה בנוסחה סודית או בגישה למידע פנימי. סוד ההצלחה של באפט טמון כמעט כולו בסט של עקרונות, במערכת חשיבה, או במילה אחת: בפילוסופיה. זו פילוסופיה פשוטה להבנה, אך קשה מנשוא ליישום בעולם הרועש והמהיר שלנו.

במאמר הזה, אנחנו מזמינים אתכם לסיור באגף המרכזי של "המעבדה". ננתח את מוחו, נפרק את תהליכי החשיבה שלו, ונבין את העקרונות הנצחיים שהפכו אותו לאגדה. היכונו, אנחנו צוללים עמוק.

אם אתם שואלים את עצמכם אצל מי מומלץ ללמוד שוק ההון בישראל – אין ספק שצביקה ברגמן הוא אחד השמות שצריכים לעלות אצלכם באפשרויות.

חלק 1: הבסיס – שני חוקים וגישה מנצחת

לפי אתר באנקו, כל המבנה האינטלקטואלי שבנה באפט נשען על יסוד אחד, פשוט וגאוני, שהוא ניסח בשני חוקים מפורסמים:

חוק מספר 1: לעולם אל תפסיד כסף.

חוק מספר 2: לעולם אל תשכח את חוק מספר 1.

על פניו, זה נשמע נאיבי. הרי מחירי מניות עולים ויורדים כל הזמן, איך אפשר לא להפסיד? אבל באפט לא מדבר על ירידות זמניות במחיר המניה. הוא מדבר על הפסד קבוע של קרן ההשקעה. כלומר, מצב שבו הכסף שהשקעת נעלם, או שערכו יורד באופן בלתי הפיך.

איך נמנעים מהפסד כזה? על ידי הימנעות משתי הטעויות הקריטיות ביותר שעושים משקיעים:

1. קניית עסק גרוע: חברה ללא יתרון תחרותי, עם חובות גדולים והנהלה כושלת.
2. תשלום מופרז עבור עסק טוב: גם החברה הטובה בעולם היא השקעה גרועה אם משלמים עליה מחיר מנופח.

הפילוסופיה של "לעולם אל תפסיד כסף" מכריחה את המשקיע לאמץ גישה הגנתית. המטרה הראשונה היא לא להרוויח בגדול, אלא לשרוד. ומי ששורד מספיק זמן בשוק ההון, ובמקביל מחזיק בנכסים איכותיים, בסוף גם מרוויח – ובגדול.

זוהי הגישה שבה אתם לובשים שני כובעים: בכובע הראשון, אתם אנליסטים של עסקים, שתפקידם להעריך את איכות החברה. בכובע השני, אתם משתתפים בשוק ההון, שתפקידם להמתין בסבלנות עד שהשוק יציע לכם את העסק האיכותי הזה במחיר אטרקטיבי. רוב האנשים מבלבלים בין שני הכובעים, או חובשים רק אחד מהם.

חלק 2: ארבעת הפילטרים של מכונת ההשקעות של באפט

כדי ליישם את פילוסופיית היסוד שלו, באפט מעביר כל הזדמנות השקעה פוטנציאלית דרך סדרה של ארבעה פילטרים קפדניים. רק חברה שעוברת את כל הארבעה זוכה להיכנס לתיק ההשקעות של ברקשייר האת'וויי, חברת ההחזקות שלו.

פילטר 1: מעגל היכולת (Circle of Competence) – "השקיעו רק במה שאתם מבינים"

זהו אולי העיקרון המפורסם ביותר של באפט, והמנוגד ביותר לאינטואיציה של רובנו. באפט מודה בגלוי שהוא לא מבין בביוטכנולוגיה, בתכנות מתקדם או בחיפושי נפט. ולכן, הוא פשוט לא משקיע בתחומים האלה. לא משנה כמה הם נראים "חמים" או מבטיחים.

"מעגל היכולת" הוא התחום המצומצם של עסקים ותעשיות שאתם מבינים לעומק. אתם מבינים איך הם עושים כסף, מה היתרונות התחרותיים שלהם, ומהם הסיכונים העיקריים.

• האנלוגיה של באפט: הוא מדמה את עצמו לשחקן בייסבול שממתין לכדור המושלם. בשוק ההון, אין סטרייקים. אתה יכול לעמוד מול אלפי "הגשות" (מניות) ביום, ולא חייב להניף את המחבט אפילו פעם אחת. אתה יכול לחכות בסבלנות אינסופית לכדור המושלם שיגיע בדיוק ל"אזור המתוק" שלך – למעגל היכולת שלך.

למה זה כל כך חשוב? כי כשאתה משקיע מחוץ למעגל היכולת שלך, אתה לא באמת משקיע, אתה מהמר. אתה מסתמך על דעתם של אחרים ואין לך דרך אמיתית להעריך את הסיכונים.

• נקודה למחשבה: מהו מעגל היכולת שלכם? באיזו תעשייה אתם עובדים? מהם התחביבים שלכם? האם אתם מבינים לעומק איך רשת קמעונאית עובדת? איך בנק מרוויח כסף? איך חברת תוכנה במודל SaaS פועלת? התחילו משם. הגדירו את הגבולות שלכם, והישארו בתוכם בקנאות.

פילטר 2: החפיר הכלכלי (Economic Moat) – "חפשו טירות עם הגנות"

אחרי שזיהינו חברה שנמצאת בתוך מעגל היכולת שלנו, השאלה הבאה היא: "מה מונע ממתחרים לבוא ולטרוף אותה?". התשובה של באפט היא "חפיר כלכלי" – יתרון תחרותי מתמשך שמגן על "הטירה" (החברה ורווחיה) מפני פולשים.

חברה בלי חפיר, לא משנה כמה היא רווחית היום, היא מטרה קלה. מתחרים יבואו, יעתיקו את המוצר, יורידו מחירים, והרווחיות הגבוהה תישחק ותיעלם. באפט מחפש חברות עם חפירים רחבים ועמוקים ככל האפשר.

דוגמאות לחפירים קלאסיים:

• מותג עוצמתי: חשבו על קוקה-קולה. אין שום דבר מיוחד בנוסחה, אבל כוחו של המותג כל כך אדיר, שאנשים ברחבי העולם ימשיכו לבחור בו על פני כל משקה קולה אחר.
• אפקט הרשת: ככל שיותר אנשים משתמשים בפייסבוק, באמריקן אקספרס או בוויזה, כך השירות הופך ליותר בעל ערך עבור כולם, וקשה יותר למתחרה חדש להיכנס.
• עלויות החלפה גבוהות: אם כל המשרד שלכם עובד על מערכת ההפעלה חלונות והתוכנות של מיקרוסופט, המעבר למערכת אחרת יהיה כל כך יקר ומסובך, שאתם פשוט "תקועים" איתם. זה חפיר אדיר.
• יתרון בעלויות: חברות כמו GEICO (חברת הביטוח של באפט) או וולמארט בנו מודלים עסקיים כל כך יעילים, שהן יכולות להציע מחירים נמוכים יותר מכל המתחרים, ובכל זאת להישאר רווחיות.

מציאת חפיר כלכלי היא לב ליבה של מלאכת ניתוח העסקים.

פילטר 3: מבחן ההנהלה – "היכנסו לעסקים עם אנשים שאתם אוהבים וסומכים עליהם"

באפט לא קונה מניות, הוא קונה עסקים. וכשהוא קונה עסק, הוא מתכוון להחזיק בו לנצח. לכן, הוא מתייחס להנהלת החברה כאל שותפים לטווח ארוך. הוא חייב לסמוך עליהם לחלוטין.

איך הוא בוחן את ההנהלה?

• רציונליות: האם ההנהלה מקצה את הון החברה בתבונה? כשחברה מרוויחה כסף, יש לה כמה אפשרויות: להשקיע אותו מחדש בעסק, לרכוש חברות אחרות, לחלק דיבידנד, או לקנות בחזרה מניות של עצמה. באפט מחפש מנהלים שיודעים לבחור באפשרות שמייצרת את הערך הגבוה ביותר לבעלי המניות.
• כנות: באפט קורא בקפידה את המכתב השנתי למשקיעים. הוא מחפש מנכ"לים שמודים בטעויות שלהם בכנות, ומסבירים מה למדו מהן. הוא בורח ממנהלים שמטייחים בעיות ומציגים תמונה ורודה תמידית.
• תשוקה לעסק: האם המנכ"ל "רוקד סטפס בדרך לעבודה"? כלומר, האם הוא אוהב את העסק עצמו, או שהוא שם רק בשביל המשכורת והאופציות? באפט מחפש מנהלים שחיים ונושמים את החברה שלהם.

פילטר 4: תג המחיר – מרווח הביטחון (Margin of Safety)

זהו הפילטר האחרון והקריטי ביותר. מצאנו חברה נהדרת, בתוך מעגל היכולת שלנו, עם חפיר כלכלי רחב והנהלה מצוינת. האם עכשיו קונים? עדיין לא. השלב האחרון הוא להסתכל על תג המחיר.

עקרון "מרווח הביטחון", שלמד באפט ממורו, בנג'מין גרהם, הוא פשוט: קנה נכס במחיר נמוך משמעותית משוויו האמיתי.

• שווי פנימי (Intrinsic Value): זהו השווי "האמיתי" של העסק, המבוסס על תחזית של כל המזומנים שהעסק יפיק מהיום ועד סוף קיומו. החישוב אינו מדויק, אבל המטרה היא להגיע להערכה סבירה ושמרנית.
• מחיר השוק: זהו המחיר שבו המניה נסחרת כרגע בבורסה.

מרווח הביטחון הוא הפער בין השניים. אם הערכתם שחברה שווה 100 ש"ח למניה, ומחיר השוק שלה הוא 60 ש"ח – יש לכם מרווח ביטחון של 40%. הפער הזה הוא ההגנה שלכם. הוא מגן עליכם מפני טעויות בהערכה, מפני מזל רע, ומפני משברים בלתי צפויים.

חלק 3: מר שוק – השותף המאני-דפרסיבי שלכם

אחד הכלים המנטליים החשובים ביותר של באפט להתמודדות עם תנודתיות השוק הוא המשל על "מר שוק" (Mr. Market), שוב, מבית מדרשו של בן גרהם.

דמיינו שיש לכם שותף לעסק, ושמו "מר שוק". הבחור קצת לא יציב נפשית. בכל יום הוא דופק על דלתכם ומציע לכם שתי הצעות: או לקנות מכם את חלקכם בעסק, או למכור לכם את חלקו.

• בימים מסוימים, "מר שוק" אופטימי בצורה מטורפת. הוא מספר לכם שהעתיד ורוד ושהעסק שלכם הולך לכבוש את העולם. בימים כאלה, הוא מציע לקנות מכם את חלקכם במחיר מופקע וחסר היגיון.
• בימים אחרים, "מר שוק" פסימי ודכאוני. הוא בטוח שהעולם עומד להיחרב, שהעסק שלכם בדרך לפשיטת רגל, ומציע למכור לכם את חלקו במחיר מגוחך, רק כדי לברוח.

הלקח של באפט: "מר שוק" הוא משרת, לא מורה. אתם לא חייבים לסחור איתו. תפקידו הוא להציע לכם הזדמנויות. כשהוא מדוכא ומציע לכם מחירים נמוכים, אתם יכולים לקנות ממנו בזול. כשהוא אופורי ומציע מחירים גבוהים, אתם יכולים (אם תרצו) למכור לו. ובשאר הזמן, אתם יכולים פשוט להתעלם ממנו ולהמשיך לנהל את העסק.

המשל הזה הוא התרופה המושלמת לפאניקה ולחמדנות שמניעות את רוב המשקיעים.

שאלות לאורקל: תשובות קצרות לשאלות מתבקשות

שאלה: "אבל באפט קנה את אפל! זו חברת טכנולוגיה. זה לא סותר את חוק 'מעגל היכולת'?"

תשובה: זו נקודה מצוינת, והיא ממחישה את עומק החשיבה שלו. באפט לא רואה באפל "חברת טכנולוגיה". הוא רואה בה חברת מוצרי צריכה. הוא לא מבין איך המעבדים עובדים, אבל הוא מבין בצורה מושלמת את כוחו של המותג, את הנאמנות הפנטית של הלקוחות, ואת "החפיר" האדיר של המערכת האקולוגית (האקוסיסטם) שנועלת את המשתמשים בפנים. מבחינתו, האייפון הוא כמו קופסת קוקה-קולה של המאה ה-21.

שאלה: "הפילוסופיה הזו נשמעת נהדר, אבל היא לא איטית מדי לעולם המהיר של היום?"

תשובה: בדיוק להפך. ככל שהעולם נהיה מהיר ורועש יותר, כך הפילוסופיה הזו הופכת לבעלת ערך רב יותר. עקרונות כמו "מעגל יכולת" ו"מרווח ביטחון" הם עוגן בתוך סערה של מידע, הייפ ודיסאינפורמציה. הטכנולוגיה משתנה, אבל טבע האדם (פחד וחמדנות) והיגיון עסקי (רווחיות ויתרון תחרותי) נשארים קבועים.

שאלה: "מהי הטעות הגדולה ביותר של משקיעים שמנסים לחקות את באפט?"

תשובה: הטעות היא שהם מנסים לחקות את מה שהוא קונה, במקום להבין למה הוא קונה. הם רואים שבאפט קנה מניה X, אז הם רצים לקנות אותה גם כן, בלי לעשות את שיעורי הבית, בלי להבין את העסק, ובלי לדעת מה המחיר הנכון לשלם. הם מחקים את הפעולות, אבל לא מאמצים את הפילוסופיה. זו דרך בטוחה לכישלון.

סיכום: להפוך לאורקל של עצמכם

הפילוסופיה של וורן באפט אינה קופסה שחורה. היא שקופה, הגיונית, ומבוססת על עקרונות עסקיים נצחיים. היא דורשת מכם לחשוב כמו בעלים של עסק, לא כמו מהמרים בקזינו. היא מחייבת אתכם להיות סקרנים, סבלניים, ובעיקר – בעלי משמעת עצמית.

היא בנויה על ארבעה עמודים:

1. הבינו מה אתם קונים (מעגל היכולת).
2. ודאו שיש לו הגנות (חפיר כלכלי).
3. סמכו על מי שמנהל אותו (הנהלה).
4. שלמו עליו מחיר הגיוני (מרווח ביטחון).

אתם לא צריכים להיות גאונים פיננסיים כדי ליישם את העקרונות האלה. אתם לא צריכים לגור באומהה או לשתות חמישה בקבוקי קולה ביום. כל מה שאתם צריכים זה לאמץ את הגישה. להבין שהשקעות הן מסע ארוך של למידה, ולא מרוץ קצר לתהילה.

הכלים של באפט מונחים על השולחן במעבדה. הם זמינים לכל מי שמוכן להפשיל שרוולים, לכבות את הרעש שבחוץ, ולהתחיל לחשוב.