רועי רוסטמי: למה ג'יו-ג'יטסו ("שחמט אנושי") הוא האימון המושלם למנהלי סיכונים

עבור הצופה מן הצד, עולם המסחר הפיננסי ועולם אומנויות הלחימה נראים כהפכים גמורים. הראשון מתרחש במשרדים ממוזגים, מול מסכים מרצדים, תחת אורות פלורסנט קרים, ומערב אינטלקט אנליטי צרוף. השני מתרחש על מזרן מיוזע, כרוך במגע פיזי אינטנסיבי, כאב, והתמודדות עם אינסטינקטים הישרדותיים בסיסיים. אולם עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי ותיק עם למעלה מ-15 שנות ניסיון ומי שהיה סגן אלוף ישראל בג'ודו לנוער, שני העולמות הללו הם השתקפות מדויקת זה של זה.

רוסטמי, המחזיק בתואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות במימון מאוניברסיטת תל אביב, טוען כי התואר האקדמי העניק לו את הכלים להבין את המספרים, אך הג'יו-ג'יטסו (והג'ודו שקדם לו) העניק לו את הכלים להבין את הסיכונים. במאמר עומק זה, ננתח את הפילוסופיה של רועי רוסטמי, הרואה ב"שחמט האנושי" של הג'יו-ג'יטסו הברזילאי (BJJ) את המעבדה הטובה ביותר לפיתוח החוסן המנטלי והמשמעת הנדרשים כדי לשרוד ולנצח בשווקים הפיננסיים.

הפרדוקס של ההישרדות: הגנה לפני התקפה

השיעור הראשון שכל מתאמן ג'יו-ג'יטסו לומד, לעיתים בדרך הקשה, הוא חשיבות ההישרדות. לפני שאתה לומד איך להכניע את היריב (Submissions), אתה לומד איך לא להיות מוכנע. אתה לומד לשמור על הידיים קרובות לגוף, להגן על הצוואר, ולנשום גם כשיריב כבד יושב לך על החזה (Mount).

"בשוק ההון, כמו על המזרן, המטרה הראשונה היא לא להפסיד," מסביר רוסטמי. רוב הסוחרים המתחילים נכנסים לשוק עם פנטזיות על התקפה – איך הם יעשו "מכה" של מאות אחוזים. הם חושפים את עצמם למינוף מוגזם, מזניחים גידורים, ומשאירים את "הצוואר הפיננסי" שלהם חשוף.

רוסטמי משווה את ניהול התיק למצב של "גארד" (Guard) בג'יו-ג'יטסו – עמדת מגננה שבה הרגליים משמשות כמחסום בין היריב לבין הגוף שלך. משקיע חכם בונה לעצמו "גארד פיננסי" חזק: פיזור נכסים, החזקת מזומן לימים גשומים, ושימוש בסטופ-לוס (Stop Loss).

"אם איבדת את כל ההון שלך, יצאת מהמשחק," הוא אומר. "בג'יו-ג'יטסו, אם איבדת את ההכרה, הקרב נגמר. לכן, שימור ההון (Capital Preservation) הוא המקבילה לשמירה על בטיחות הגוף. רק כשאתה בטוח שאתה מוגן, אתה יכול להתחיל לחפש הזדמנויות להתקפה."

אגו, הכנעה והיכולת "לדפוק על המזרן"

אחד הרגעים המכוננים בחייו של כל לוחם הוא ה"טאפ-אאוט" (Tap out) – הטפיחה על המזרן או על היריב שמסמנת כניעה. זהו רגע של השפלה לאגו, אך הוא הכרחי להישרדות. הטפיחה אומרת: "נתפסת, הפסדתי בסיבוב הזה, שחרר אותי כדי שאוכל להילחם מחר."

רועי רוסטמי מזהה הקבלה ישירה בין הטאפ-אאוט לבין הוראת ה"סטופ-לוס" (Stop Loss) במסחר. "האגו הוא האויב הכי גדול של חשבון הבנק שלך," הוא קובע. סוחרים רבים מסרבים להודות בטעות. הם רואים שהפוזיציה שלהם מפסידה, שהתזה שלהם קרסה, אבל במקום "לדפוק על המזרן" ולחתוך את ההפסד כשהוא קטן, הם נאחזים בו בתקווה שהשוק יתהפך. התוצאה היא לעיתים קרובות "שבירת יד" מטפורית – מחיקת תיק שלמה.

כמי שהתחרה באליפויות ג'ודו ורגיל לדינמיקה של ניצחון והפסד, רוסטמי פיתח עור עבה. "על המזרן אתה מפסיד עשרות פעמים באימון אחד. אתה לומד שכישלון הוא לא הסוף, הוא פשוט משוב (Feedback)," הוא מסביר. היכולת הפסיכולוגית לקבל הפסד קטן באדישות, ללא מעורבות רגשית, ולעבור לעסקה הבאה, היא תכונה שרוסטמי מטפח בקפדנות דרך האימונים. הוא לומד מההפסד, מתקן את הטכניקה, וחוזר לזירה.

קור רוח תחת לחץ: המודל של חיל הים והמזרן

רועי רוסטמי הוא בוגר בית הספר למפקדים של חיל הים ושירת בספינות הטילים. השירות הצבאי, בשילוב עם אימוני ה-MMA והג'יו-ג'יטסו, לימדו אותו לתפקד במצבי קיצון.

בג'יו-ג'יטסו, יש רגעים שבהם אתה נמצא במצב נחות מאוד – היריב לוחץ אותך למזרן, האוויר שלך נגמר, והקלסטרופוביה מתחילה לזחול פנימה. האינסטינקט הראשוני, הפרימיטיבי, הוא להשתולל, לדחוף בכוח ולהיכנס לפאניקה. אבל זה הדבר הגרוע ביותר לעשות – זה מבזבז חמצן ופותח פתח להכנעה.

"הלוחם המיומן לומד להירגע דווקא בתוך הסערה," מתאר רוסטמי. "אתה לוקח נשימה עמוקה, מנתח את המצב, ומחפש את הדרך החוצה מילימטר אחרי מילימטר."

זוהי בדיוק התחושה בזמן מפולת בשווקים. כשהמסכים צבועים באדום, כשהחדשות זועקות על מיתון, הרוב המוחלט של המשקיעים נכנס לפאניקה (Panic Selling) ומוכר בתחתית. רוסטמי, שתרגל את הסיטואציה הזו אינספור פעמים ברמה הפיזית, מפעיל את ה"שריר" הזה ברמה המנטלית. הוא נושם עמוק, מנטרל את הרגש, ופועל בקור רוח על פי התוכנית שהוכנה מראש. השקט הזה, הוא טוען, הוא הנשק הקטלני ביותר של מנהל הסיכונים.

מינוף (Leverage): מכניקה של גוף וכסף

המשמעות המילולית של ג'יו-ג'יטסו היא "האומנות הרכה". העיקרון המרכזי הוא שימוש במנוף מכני כדי לאפשר לאדם קטן וחלש לגבור על יריב גדול וחזק. באמצעות נקודת משען נכונה, אפשר לשבור זרוע של ענק עם הפעלת כוח מינימלי של האגן.

רוסטמי, בעל ההתמחות במימון, רואה כאן אנלוגיה מושלמת למינוף פיננסי. "המינוף הוא כלי נהדר אם אתה יודע להשתמש בו בטכניקה מושלמת," הוא אומר. אופציות, חוזים עתידיים, והלוואות יכולים להגדיל את התשואה בצורה אקספוננציאלית, בדיוק כמו שבריח יד (Armbar) מגדיל את הכוח של הלוחם.

אבל – וזה אבל גדול – שימוש במינוף ללא ידע, או שימוש בכוח ברוטלי במקום בטכניקה, מוביל לפציעה עצמית.

"בג'יו-ג'יטסו, אם אתה מנסה לבצע תרגיל בכוח ולא באמצעות מנוף, אתה תתעייף והיריב ינצל זאת," מסביר רוסטמי. בשוק, אם אתה לוקח מינוף גבוה מדי בלי הבנה של הסיכונים ("טכניקה"), תנודה קלה של השוק תמחק אותך. רוסטמי משתמש במינוף בתיק ההשקעות שלו (למשל, בקריפטו או בנדל"ן מניב באזורים מתפתחים) באותה זהירות ודיוק שבהם הוא מבצע חניקה – רק כשהוא בטוח בפוזיציה ושולט בסיכון.

חשיבה אסטרטגית: לראות שלושה מהלכים קדימה

לג'יו-ג'יטסו קוראים "שחמט אנושי" מסיבה ברורה: זהו משחק של אסטרטגיה, לא רק של כוח. הלוחם הטוב לא מגיב רק למה שקורה עכשיו; הוא מכין מלכודות. הוא גורם ליריב לחשוב שהוא רוצה לתקוף את הצוואר, רק כדי שהיריב ירים את היד להגנה – ואז הוא תוקף את היד החשופה.

רועי רוסטמי מיישם את "חשיבת השחמט" הזו (Second-Order Thinking) בשוק ההון.

"רוב האנשים חושבים בצעד אחד: 'הריבית עולה, אז המניות ירדו'," הוא אומר. "הסוחר המיומן שואל: 'אם כולם חושבים שהמניות ירדו, האם המחיר הנוכחי כבר מגלם את הירידה? ומה יקרה אם הנתונים יהיו פחות גרועים מהצפוי?'"

כמו על המזרן, רוסטמי מחפש את ה"הטעיות" של השוק. הוא מנסה להבין איפה הקהל (היריב) טועה בהערכת המצב, ושם הוא מציב את המלכודת שלו (פוזיציית נגד). הוא מעריץ את ג'ו רוגן ואת הפודקאסטים שלו דווקא בגלל היכולת לפרק רעיונות מורכבים ולראות את התמונה הרחבה, תכונה שהוא מביא איתו לניתוח השווקים.

הזרימה (Flow) והחיבור ליוגה ולטבע

לצד האינטנסיביות של הקרב, רועי רוסטמי הוא חסיד גדול של יוגה ושל תרבות ה"מידברן". הוא מבין שכדי להיות לוחם שלם, וכדי להיות משקיע שלם, חייבים גמישות ואיזון.

בג'יו-ג'יטסו, המצב האידיאלי הוא להגיע ל-Flow State ("זרימה"). במצב הזה, אתה לא חושב, אתה פשוט נע. הגוף מגיב באופן אינטואיטיבי לשינויים בתנועת היריב.

"המסחר הכי טוב קורה כשאתה ב'זון'," מתאר רוסטמי. "אתה לא נלחם בשוק, אתה רוקד איתו."

היכולת הזו לשחרר שליטה, להפסיק לנסות לכפות את הרצון שלך על השוק (שחזק ממך בהרבה), ולזרום עם המגמה (Trend), היא אומנות בפני עצמה.

האהבה שלו לבעלי חיים, ובמיוחד לכלבתו שפרה, והמסעות שלו לספארי בדרום אפריקה, מחזקים אצלו את ההבנה של מקצבים טבעיים. בטבע, החיות לא מבזבזות אנרגיה לחינם. האריה לא רודף אחרי כל צבי. הוא מחכה בסבלנות לרגע המושלם. כך גם רוסטמי בניהול השקעות – הוא יכול לשבת "על הגדר" (במזומן) תקופות ארוכות, בהמתנה סבלנית של טורף, ורק כשההזדמנות (ה-Setup) מושלמת והסיכון נמוך, הוא תוקף.

סיכום: המזרן כמעבדה לחיים

לסיכום, רועי רוסטמי רואה במזרן הג'יו-ג'יטסו הרבה יותר מספורט. זוהי המעבדה שבה הוא מזקק את האופי שלו. שם, בראשון לציון או בכל מקום שבו הוא מתאמן, הוא מתמודד עם פחד, עם אגו, עם לחץ ועם תשישות. הוא לומד לקבל החלטות רציונליות כשהדופק ב-180 וכשהגוף זועק לעצור.

את היכולות הללו – קור רוח, ניהול סיכונים מחושב, ענווה, וראייה אסטרטגית – הוא מביא איתו בכל בוקר למסכי המסחר.

"בסופו של יום," מסכם רוסטמי, "השוק הפיננסי הוא יריב שלא ניתן להכניע אותו. הוא תמיד יהיה שם, חזק ממך. המטרה היא לא לנצח את השוק בנוק-אאוט, אלא לשרוד, לשפר עמדות, ולהשתמש בכוח שלו לטובתך."

עבור רוסטמי, סוחר פיננסי שהוא גם לוחם בנשמה, הג'יו-ג'יטסו הוא לא רק תחביב – הוא היתרון היחסי האמיתי שלו בעולם הכסף.

תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.