מאגר נתוני האשראי

בכדי לקדם תחרות בשוק האשראי בישראל, הוקמה כיום על ידי בנק ישראל מתוקף חוק נתוני אשראי מערכת נתוני אשראי. מדובר על מערכת אשר אוספת מידע ונתונים אודות פרעון האשראי וההתחייבות של כל אזרח בישראל. הנתונים המדווחים נשמרים 3 שנים במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל.

על מי מדווחים למערכת?

מי שמעביר את הנתונים למערכת הם בעצם גופים שעוסקים במתן אשראי כגון: בנקים, נותני אשראי חוץ בנקאי, חברות כרטיסי אשראי ועוד. כמו כן, גופים ציבוריים מדווחים על מידע כגון: כונס הנכסים הרשמי, לשכת ההוצאה לפועל, מדור חשבונות מוגבלים של בנק ישראל ועוד.

כחלק מהרצון לקדם תחרות בשוק האשראי בישראל, הוקמה על ידי בנק ישראל ומתוקף חוק נתוני אשראי, מערכת נתוני אשראי. המערכת אוספת נתונים לגבי התחייבויות ופירעון האשראי של כל אזרח בישראל. יש לשים לב, כי כל הנתונים המדווחים נשמרים 3 שנים במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל (לכן כדאי להכיר שירות של מחיקת BDI שלילי). המועד שבו כל גוף דיווח על נתונים שונים משתנה בהתאם לגוף, כאשר ישנם גופים שהחלו לדווח בשנת 2016 וישנם גופים אשר החלו לדווח על נתונים בשנת 2018. ישנם אנשים שאינם מצויים במאגר הזה מכמה סיבות: מי שאיננו תושב ישראל, מי שלא בן 18, תאגידים, אדם שביקש שלא להכלל במאגר ועוד. חשוב מאוד לדעת שעל אדם שיש מידע שלילי מאוד שביקש שלא להיכנס למאגר, יתכן מאוד שיכנסו הדיווחים עליו שוב למאגר גם ללא רצונו.

על איזה מידע שלילי מהותי מדובר?

אדם שיש עליו מידע שלילי מהותי כאמור, יכנס למאגר גם אם ביקש לצאת ממנו (הוא יוכל לצאת ממנו בשנית באמצעות שירות מחיקת נתוני אשראי שליליים). כאשר מדובר על מידע שלילי מהותי מדובר על צו כינוס, פתיחת הליך לפשיטת רגל, תיק הוצאה לפועל שסכום החוב בפתיחתו עולה על 5000 שח או שני תיקי הוצאה לפועל שהסכום המצטבר בהם עולה על 4000, אדם עם חשבון מוגבל, חוב של לקוח שנפתח בבית המשפט על סך 10000 ₪ ומעלה ועוד. שימוש במערכת נתוני אשראי תיצור תחרות בקרב נותני אשראי ותאפשר לכל אדם להתמקח מול נותני האשראי השונים על תנאים לקבלת אשראי עבורו.