הביטוח הלאומי הגרמני מחויב להעביר לניצולי שואה בישראל קצבאות בגין עבודתם במחנות ההשמדה בתקופת השואה. הסכם זה הוסדר ונחתם בין ממשלת ישראל וגרמניה כבר בשנת 1975 לאחר לא מעט דיונים שנערכו בנושא בין המדינות.
הרציונל שעומד מאחורי הסכם זה, נוסף להכרה רשמית בזוועות שהתחוללו בתקופת השואה בגרמניה, הוא פשוט – הביטוח הלאומי הגרמני צריך להכיר בשעות העבודה שהניצולים עבדו בהם במחנות העבודה, ממש כמו כל עובד אחר שמבצע את עבודתו בעבודה יומיומית. לכן גם ניצולי שואה זכאים לקבל הכרה על עבודתם ולקבל מהביטוח הלאומי הגרמני קצבאות חודשיות שייכנסו לחשבונם הפרטי.
קראו על זכויות לאלמנים של ניצולי שואה >>>
פיצויים לניצול שואה שנפטר – מה זה אומר?
על אף ההסכם הברור והרשמי שנחתם בין שתי המדינות, ישנם לא מעט ניצולי שואה שלא יוכלו לזכות לקבל את הקצבאות הללו כיוון שהם אינם כבר בין החיים. כדי שכל ניצול שואה שעבר את העבודות בכפייה בגטאות יקבל את המגיע לו, הסכם הפיצויים מגרמניה מחייב את הביטוח הלאומי הגרמני לשלם את הקצבאות גם לניצולי שואה שנפטרו.
הודות לכך בני זוג או יורשיהם של ניצולי שואה זכאים להגיש בקשת פיצויים לניצול שנפטר ולא קיבל, גם אם מדובר על תשלום רטרואקטיבי. התשלום צריך להיות חודשי מהמועד בו אושרה בקשת קבלת הפיצויים, ועד היום בו ניצול השואה נפטר. ישנם ניצולי שואה שיהיו זכאים לקבל נקודות קצבה נוספות לתשלום הפיצויים, זאת בהתאם למאפיינים ספציפיים שיש לכל אדם.
שווה קריאה: פיצוי לדור שני של ניצולי שואה >>>
כיצד אפשר לקבל פיצויים מגרמניה?
קבלת פיצויים לניצולים שנפטרו יועברו לידי בני זוגם או יורשיהם, לאחר הגשת בקשה מוסדרת שמועברת לביטוח הלאומי הגרמני. בכדי לייעל את תהליך הגשת הבקשה ולמנוע את דחייתה או אישורה החלקי, ניתן להיעזר בעו"ד המתמחה בהגשת תביעות לקבלת קצבאות – בדגש על עו"ד שיש לו ניסיון בתביעת פיצויים מגרמניה עבור ניצולי שואה.